עבור לא מעט אנשים במונח "מסחר במניות" מעורר קונוטציות של עושר, בעלי הון, קפיטליזם. אחרים מייחסים את המונח לבורסות השונות, הפועלות בארץ ומחוצה לה. בשורות הבאות נתייחס לנושאים הבאים:
- מהי בעצם מניה ומדוע אנשים בוחרים לרכוש אותה?
- איך מתבצע המסחר במניות ומה הקשר לשוק הראשוני והשניוני?
- מדוע נהוג לשלב מניות מגוונות לכדי תיק השקעות?
- אסטרטגיות של השקעה ועל סוגים שונים של משקיעים.
זכויות בעלי המניות
באופן התמציתי והבהיר ביותר ניתן להגדיר מניה בתור נייר ערך המייצג בעלות חלקית על חברה. ישנן מניות של חברות פרטיות אולם המניות המוכרות בדרך כלל לציבור ואשר ניתן לסחור בהן באופן חופשי הן מניות של חברות ציבוריות.
מי שרוכש מניה הופך באותו הרגע לבעלים של החברה. משקיע מן השורה לא יכול באמת לממש את זכויות הבעלים שנחשב בעל שליטה כגון הצבעה באספות וקבלת החלטות. אז מדוע בכל זאת נהוג לרכוש מניות? בשל זכויות נוספות המוענקות לבעלים כגון:
- זכות לקבלת דיבידנד – כאשר החברה רושמת רווח נאה היא תחלק רווח לבעלי המניות. חלוקת הרווח יכולה להיות בכסף מזומן (דיבידנד בעין) או בצורה אחרת כגון מניות הטבה, מתן אופציות וכדומה.
- זכות לקנות בזול ולמכור ביוקר – מרבית המשקיעים פשוט מעוניינים ברווח – קונים את המניה במחיר נמוך ומוכרים אותה כאשר ערכה עולה.
שוק ראשוני ושוק שניוני
המסחר במניות יכול להתבצע בשני שווקים שונים – השוק הראשוני והשוק השניוני. השוק הראשוני המכונה גם שוק ההנפקות, מאפיין את "תחילת החיים" של מניות חדשות. כאשר חברה רוצה להציע מניות היא מפרסמת תשקיף והציבור שמעוניין רוכש את המניות ישירות מהחברה (באמצעות ברוקר, בנק או סוכן בורסה).
השוק השניוני הוא למעשה אותו מסחר חופשי במניות שנעשה בין מחזיקי המניות ללא מעורבות של החברה המנפיקה עצמה. שוק זה הינו בעל היקפי מסחר עצומים והוא יכול להיעשות באמצעות הבנק, באמצעות בתי השקעות, ברוקרים ועוד. המסחר במניות בשוק השניוני יכול להיעשות גם תוך שימוש בכלים טכנולוגיים (אינטרנט) בצורה פשוטה, מהירה ואף מיידית.
מסחר במניות ותיק השקעות
מרבית האנשים ובתי ההשקעות לא נוהגים לרכוש מניה בודדת אלא לסחור בכמה וכמה מניות ובמילים אחרות – להחזיק תיק השקעות. תיק השקעות מאפשר למשקיע להקטין סיכונים שכן קשה מאוד לחזות איזו מניה צפויה להצליח ואיזו לא.
תיקי השקעות מאוזנים יכולים לכלול מניות מענפים שונים, מניות מישראל ומחו"ל ולעיתים גם נתח מסוים של ניירות ערך אחרים. בארצות הברית, לדוגמא, נהוג מאוד לשלב בתיק ההשקעות מניות "חזקות" של חברות וותיקות ביחד עם מניות של חברות בצמיחה. בנוסף נהוג מאוד לשלב גם מניות של חברות שנוהגות לחלק דיבידנד למשקיעים ובכך – לתגמל אותם באופן רציף.
אסטרטגיות השקעה וסוגי משקיעים
מסחר במניות מושך אליו משקיעים שונים. בין סוגי המשקיעים ניתן למצוא חסרי ידע, בעלי ידע ובעלי ידע חלקי. חסרי הידע או בעלי הידע החלקי יכולים לבצע את המסחר תוך קבלת ייעוץ מיועצי השקעות או קבלת טיפים מאנליסטים מקצועיים. בנוסף, נהוג לחלק את המשקיעים לאוהבי סיכון ולשונאי סיכון. ככל שקיימת חיבה גבוהה יותר לסיכון – כך תהיה הנטייה לשלב בתיק ההשקעות מניות פחות מוכרות, שנחשבות לבעלות סיכוי להניב תשואה גבוהה.
אסטרטגיות ההשקעה של מביני העניין יכולות לכלול ניתוח טכני או ניתוח פונדמנטליסטי. הסוג הראשון מתמחה בחיזוי תוך שימוש בגרפים. הסוג השני של המשקיעים מתמחה בניתוח דוחות כספיים, הערכת סיכויים וסיכונים של חברות וענפים כלכליים וביצוע חישובים פיננסים ותזרימי מזומנים.